יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

Annapurna Circuit - Day14

לילה ממש סבבה היה לנו כאן במלון Bob Markey ב- Muktinath.
יצא ממש במקרה אבל נתקלתי בג'רמי על הבוקר והוא סיפר לי שהיו לו נדודי שינה ושבאופן טבעי הוא התעורר כ"כ מוקדם. לי זה היה מצוין כי יכולתי לתת לו את מכשירי החשמל של Selina שהיו בהטענה אצלי במשך כל הלילה, וחסך את הצורך להעיר אותם טרם עזיבתנו.

לארוחת הבוקר של 6:00 הזמנתי משהו יוצא דופן - פנקייק שוקולד וכוס קפה.
הקמח ממנו עשוי הפנקייק הנו אותו קמח שמשמש לאפיית הלחם הטיבטי והטעם ממש לא מזכיר פנקייק טיפוסי וסטנדרטי אותו ניתן למצוא "בבית הפנקייק המקורי" בארץ.

Tasty Apple Pie
נפרדנו לשלום מ- 1200 ר' כ"א עבור השהייה כאן בבית המלון (מחיר סביר בהחלט) וכן הצטיידנו בחבילה ענקית של נייר טואלט בחנות ה- Seven Eleven השכונתית (10 יח' נייר טואלט ב- 500 ר').

בסופו של דבר פגשנו גם הבוקר את ג'רמי ואת ריטה שבאו לברך אותנו לשלום.
חברים כאלו טובים מאוד קשה למצוא בטרקים ובחיים.

Annapurna Range
יצאנו לדרך ב- 7:00 וצער רב ניכר בנו תו"כ הצעידה לעבר נק' הג'יפים שהייתה בקצה המרוחק של הכפר.
גם איבדנו כאן 3 חברים מדהימים וגם עזבנו את המלון הכי טוב שיצא לנו לשהות בו בכל נפאל.
אכן קשה ביותר ...

מבחינת מז"א - אין חדש תחת השמש.
אני בשלי צוחק על כל היתר שמתעטפים להם עם 2-3 שכבות ביגוד ועוד קופאים מקור, בעוד אני כרגיל רק עם שכבת ביגוד אחת והחם-צוואר החדש שקניתי אתמול בערב (כובע הצמר המקומי).

Me with the Tika & New Hat
טיפ שימושי מס' 1
לא יודע מה סיפרו לכם או מה לא. הג'יפים שיוצאים מ- Muktinath ל- Jomsom יוצאים אך ורק כאשר הם מפוצצים עד אפס מקום (ולא כפי שנטען בתחילה כי יוצא ג'יפ בשעה 7:45 ללא קשר לכמות הנוסעים).
אז אל תמהרו על הבוקר ותאכלו א.ב בנחת ובשלווה.

צעדנו כ- 20 דק' ממלון Bob Marley עד לנק' הרישום של הג'יפים.
על הדרך יצא לי לראות לא מעט עגלים, פרות וכלבים חמודים ששוטטו להם ברחבי העיר הקטנה שכאן.
בשלב מסוים, Durga לקח את הפרמיטים שלנו והלך להחתים אותם בנק' הביקורת המקומית.

שילמנו כ- 660 ר' כ"א עבור הנסיעה הראשונה + 300 ר' עבור Durga (מחיר של מקומיים) ונדחסנו פנימה.

Track to Jomsom
הסבר קצר על הנסיעה מ- Muktinath ל- Jomsom
באם אתם קצרים בזמן (כמונו) או שפשוט נמאס לכם מצעידה ואתם רוצים להתפנק (כמו רוב הישראלים שפגשנו כאן), ישנה אופציה לקחת ג'יפ עד ל- Jomsom (חיסכון של לפחות יום צעידה אחד מ- Muktinath).
נדרש להירשם תחילה בדלפק (ולשלם את הסכומים שציינתי לעיל, נכון לאוקטובר 2012) ואח"כ לעלות על הג'יפ.
מקדימה בדר"כ יושבים נהג + 2 מבוגרים, במושב האמצעי ניתן לדחוס 4 מבוגרים ובקבינה האחורית ניתן עוד לדחוס
בין 6 ל- 8 מבוגרים (תלוי כמה צפוף אתם מוכנים להסכים להידחס).

בשעה טובה הג'יפ התניע ויצאנו לדרך ב- 8:00.
הנסיעה בהתחלה היתה ממש סבבה ואף יצא לנו לראות לא מעט מטיילים + פורטרים מקומיים אשר עשו מקטע זה בצעידה. קצת לא היה נעים לחלוף על פניהם ולהשאיר להם אבק ...

Porter on the way to Jomsom
עברנו את הכפר Jharkot (גובה 3550 מ') וכמות המטיילים שראינו רק הלכה וגדלה.
הדרך הזו מאוד משובשת ואפילו לג'יפ המשודרג שקיבלנו - היה קשה לעבור את המכשולים הרבים.
אך לא לדאוג, היום יש לנו נהג שודים שלא ייתן לשום דבר לעצור בעדו.

לא חלפו מס' דקות ואנו חולפים ליד הכפר Kahinga (גובה 3355 מ').
הנסיעה כאן היא על צלע ההר וממש מסוכן כאשר ג'יפ נוסף מגיח מהכיוון הנגדי.

באופק כבר ראינו את הכפר הציורי Kagbeni (גובה 2800 מ') שעליו שמעתי סיפורים לא מעטים מג'רמי.
מה שמייחד כפר זה שיש שם מקדש ובו שילוב של 2 אלמנטים - אש ומים (אמור להיות מרהיב).
כפר זה עדיין יחקק לי בזיכרון כפיספוס של המסלול !

Kagbeni in the view
מבלי ששמנו לב, חלפנו בשקט ליד הכפר Eklebhatti (גובה 2740 מ') וכפר אנו ביעד הראשון שלנו
להיום - העיר המודרנית Jomsom (גובה 2720 מ').

הג'יפ עצר בחנייה המרכזית ומשם אספנו את התרמילים והתחלנו בצעידה בין רחובות העיר הצפופים.
חצינו גשר מיתרים מעל נהר ה- Kali Gandaki שעוד ילווה אותנו הרבה זמן בהמשך ואח"כ צעדנו לאורך השדרה הראשית כאשר מכל עבר חנויות מסחר מודרניות, לצד רוכלים שפרסו את מרכולתם על מחצלות ברחוב.

Kali-Gandaki River
אני לא צוחק, אבל העיר Jomsom כ"כ פופולארית כשכל 10 דק' נוחת כאן מטוס בשדה התעופה הענקי.
ממש לפני שעלינו על האוטובוס השני להיום וכבר היינו צריכים לחטט בתיק ולשלוף את הפרמיטים שלנו.
מסתבר כי ממש ביציאה יש תחנת ביקורת של ה- TIMS וחובה להחתים שם את הפרמיטים טרם עזיבת העיר.

Check point in Jomsom
בזמן שכל יתר התיירים נאבקו על מקום באוטובוס המקומי הצפוף, אנו נכנסנו ל- German Bakery המפורסמת של העיר והתענגנו לנו על כוס קפה משובח עם עוגת גבינה ושטרודל תפוחי עץ.
ידידנו Durga כבר דאג לסדר לנו ג'יפ פרטי (במקום האוטובוס הצפוף) ולנו רק נותר להימתח לאחור, ליהנות מהעוגות המשובחות ולהתבונן איך יתר התיירים שבחוץ דוחפים אחד את השני ומתחילים להתנהג לא יפה.

כמובן שהתענוג לא היה הכי זול ונפרדנו לשלום מ- לא פחות מ- 2000 רופי !!!

Apple Pie in German Bakery at Jomsom
בינתיים הגיע הג'יפ הפרטי ואנו התחלנו להעמיס את הציוד על הגג ואח"כ להצטופף פנימה, כי משום מה הגיעה עוד קב' של תיירים והצטרפו אלינו אל הנסיעה.

עבור הנסיעה בגי'פ מ- Jomsom ל- Ghasa (גובה 2010 מ') שילמנו כ"א 775 ר' + תשלום
של 375 ר' עבור Durga. המחיר היה ממש סביר וזהה למקבילה באם היינו בוחרים לעלות על האוטובוס המקומי והצפוף.

Me & Evgeny on the Jeep to Ghasa
הנוף שהיה מאז Muktinath גם עכשיו ליווה אותנו, קרי - מדבר צחיח עם הרבה סופות חול.
הכפר הראשון והכי מפורסם שחלפנו לידו חיש מהר היה - Marpha (גובה 2670 מ').
במשך חודשים קראתי סיפורים וטיפים של מטיילים כי הם אכלו כאן את ה- Apple Pie הכי טעים בכל העולם.
גם בלא מעט ספרי טיולים - כינו את כפר זה בשם: Capital of Apple Pie, אך בסופו של יום לא עצרנו כאן וכפר זה יחקק בזכרוני כ- כפר השני שהיה פיספוס של המסלול.

View on the way to Ghasa
לאחר שחלפנו ע"פ לא מעט מטעים של תפוחי עץ ואנו כבר בפאתי הכפר Tukuche (גובה 2590 מ')
ולאחריו הכפר Kubang (גובה 2640 מ').

בשלב זה, הנוף המדברי והצחיח התחלף בנוף של יערות גשם והמון ירוק היה מסביב.
איך בנסיעה של שעה הנוף משתנה בצורה כה דרסטית ...

Kali-Gandaki River
איזה פיספוס שאנו כאן בג'יפ ולא צועדים בשבילים המקסימים שעוברים ממש כאן לנגד עיננו.
עד היום אני לא אסלח לעצמי (ואני לא בדעת יחיד) שאת מקטע צעידה זה עד ל- Tatopani עשינו בנסיעה במקום לחקור את יערות הגשם, לצעוד בשבילים לא מתיירים, לפגוש אנשים מקומיים והכי חשוב - ליהנות מהרוגע והשלווה
שאזור זה משרה.

Our Jeep to Ghasa
טיפ שימושי מס' 2
אומנם זה תלוי בכמות הימים שיש לכם כאן בנפאל, אבל עדיין אני חושב כי לא צריך לוותר על קטע ההליכה
מ- Jomsom (או לפחות מ- Marpha) ועד ל- Tatopani.
אומנם חלקים מסוימים של המסלול עוברים בדרך ג'יפים, אך יש חלק מאוד גדול של צעידה שעובר אי שם בתככי יערות הגשם וכלל לא מתקרב לפלאי הטכנולוגיה (ג'יפים רועשים ומזהמים).
אל תפספסו זאת כמונו !!!

טיפ שימושי מס' 3
באם כבר עשיתם את ה- Annapurna Circuit ואתם כאן לסיבוב שני (כפי שעשו ג'רמי וריטה),
להן תיאור מסלול ממש מצוין שניתן לעשות:
* לקחת מטוס מ- Kathmandu ל- Pokhara ומיד אח"כ עוד טיסה ל- Jomsom.
* להתחיל לצעוד מ- Jomsom דרומה לכיוון Tatopani (בין 3-4 ימי צעידה קלילים)
* לטפס לכיוון ה- Annapurna Base Camp (עוד 5 ימי צעידה לערך)
* לקנח ב- Poon Hill ומשם ישירות ל- Pokhara או ל- Royal Track המפורסם (מסביב ל- Pokhara)

מי יודע, אולי אעשה זאת בעוד מס' שנים ...

בכל אופן, הג'יפ המשיך בדרכו ואנו חלפנו בטיל ליד הכפרים - Larjung (גובה 2550 מ')
ו- Kokhethanti (גובה 2525 מ') כאשר כל הנסיעה היא במקביל לנהר ה- Kali Gandaki העצום.

את הפסקת הצהרים עשינו בכפר Kalopani (גובה 2535 מ') שמשמעותו: "מים שחורים".
המקומיים ממש "יודעים לקרוא מז"א" וכמה דק' לאחר שהג'יפ עצר - הם ביקשו מיבגני שיכסה את התרמיל שלו עם כיסוי גשם (בד היוטה שהם פרסו על גג הג'יפ לא הספיק לכסות את כל התרמילים).

Annapurna Range
כמו שעון, תוך פחות מ- 2 דק' ומבול כבד החל לרדת כאן בכפר.
בינתיים אנו התמקמנו לנו במסעדה המקומית ובדיעבד היינו צריכים להזמין ארוחת Dal Bhat כמו יתר החבר'ה
שהצטרפו אלינו.

לא יודע למה, אבל לקח למטבח כאן להכין את ארוחת הצהרים שלנו למעלה משעה וחצי !!!
מה הם עושים שם ? מה, הם לא יודעים להבעיר מדורה ?

לאחר שאיימנו עליהם כי אם הם לא מביאים את המנות תוך 10 דק', אנו פשוט קמים והולכים - הפלא ופלא.
תוך שניות התחילו להוציא את המנות (חלקן היו עדיין קרות) ואני קיבלתי את מנת הנודלס + חביתה.

ארוחה משביעה ?
קשה לי לומר כי היא אפילו דגדגה את קצה הקיבה שלי !
כמובן שאף אחד לא חשב אפילו בכיוון של להשאיר תשר במקום העלוב הזה !

עלינו בחזרה לג'יפ והנסיעה בהמשך עד ל- Ghasa הייתה סופר קופצנית וסופר מסוכנת.
השביל המשובש עבר על צלע ההר כאשר בצד אחד היה קיר סלעים ומהצד השני הייתה תהום תלולה.
אותי זה לא ממש הטריד ודיי חייכתי וניסיתי להרגיע את אלו שהיו מעט במתח.

תוך 20 דק' של טרור (לחלק מהאנשים) ואנו כבר בנק' הביקורת של ה- TIMS ב- Ghasa.
בשלב זה הגשם חזר לרדת בממטרים כבדים ואנו ירדנו מהג'יפ והיינו צריכים להחליף לאוטובוס נוסף.

לא יודע מה בדיוק קרה בהמשך אבל היינו צריכים לעלות על "אוטובוס מקשר" כאן ב- Ghasa
ולהגיע עמו עד לנק' מסוימת המרוחקת 5 דק' נסיעה ומשם להמשיך ברגל עד לכפר הבא ואז לעלות על עוד אוטובוס שיגיע בשעה טובה לנק' הסיום, הלא היא - Tatopani.

מבולבלים ? גם אנחנו !

מעט על ה- Local Bus
באזורים הללו של הטרק יש צורך להתנייד לא מעט באוטובוסים מקומיים (באם ממש אתם לא בקטע של צעידה) ולכל אוטובוס יש חוקים משלו.
לרוב - לנסיעות קצרות עד בינוניות תשלמו בין 50 ל- 200 ר' ובאם יש לכם ממש הרבה סבלנות, ניתן להמתין עד שיגיעו עוד מטיילים ואנשים מקומיים בכדי לאכלס אוטובוס מלא ואז המחיר עוד יורד.
אבל "אליה וקוץ בה" - ההגדרה לאוטובוס מלא בעיני הנפאלים היא רחוקה ממה שאנו כישראלים מכירים ולעתים צריך יהיה לחכות שעות עד שהאוטובוס יתמלא בצורה האופטימלית בעיני המקומיים.

שילמנו כ"א כ- 100 ר' והאוטובוס יצא חצי ריק לדרכו (מחיר 50 ר' באם האוטובוס יוצא מלא).
הנסיעה באוטובוס המקומי הייתה פשוט סיוט ! יחסית אליו, הנסיעה בג'יפ עד כה הייתה נסיעה חלומית וכעת היינו צריכים להחזיק חזק בכל דרך אפשרית בכדי לא לעוף לצדדים, בזמן שהאוטובוס המקומי עבר את מהמורות הדרך והמכשולים הטכניים.

לאחר כ- 15 דק' ואנו שוב בעצירה.
הסתבר לנו כי הדרך בהמשך חסומה כתוצאה ממפולת בוץ (או משהו בסגנון) וכי עלינו להמשיך מעכשיו ועד הכפר הבא בצעידה רגלית. ראינו כי לא רק אנו צריכים לעשות זאת וכי גם המקומיים יורדים ומתחילים לצעוד ואמרנו לעצמנו שלפחות יש למקומיים מעט יושר ושהם לא מנסים לעבוד עלינו (או שכן כפי שנוכחתי לראות בהמשך).

Swing Bridge near Karte
במשך 20 דק' של צעידה על דרך הג'יפים לא ראיתי כלל סימן למפולת בוץ וכי הדרך שכאן ממש טובה ובקלות האוטובוס היה יכול לעבור כאן. מישהו אמר: "עבודה בעיניים" ?

Me near Karte
הגענו לכפר Karbe ושם התלבטנו מה לעשות ?
* האם לקחת ג'יפ ליעד הסיום במחיר מופרז של 5000 ר' (מתחלק בין 12 אנשים) ?
* האם לקחת כאן אוטובוס מקומי נוסף ולהמתין לנצח עד שהוא יתמלא עד אפס מקום ?
* האם פשוט לקחת את התרמיל ולהמשיך לצעוד עד לנק' הסיום להיום ?

בסופו של דבר בחרנו בחלופה של ההמתנה לאוטובוס המקומי, בזמן שחלק מהחבר'ה שהיו עמנו בג'יפ החליטו להמשיך בצעידה (בדיעבד היינו צריכים לעשות כמוהם).

תוך 20 דק' וכבר אני רואה באופק שיירה של אנשים המתקדמים לכיוון הכפר שבו היינו ובראשם צועדים,
איך לא - קיפוד ודובה הישראלים.

Me & Evgeny near Karte

נדחסנו לנו באוטובוס המקומי ושילמנו עבור הנסיעה עד ל- Tatopani סכום נאה של 200 ר' לכ"א
פלוס 200 ר' עבור Durga (משום מה, במחוז שכאן אין הבדל במחיר בין תייר לפורטר ...)

איך לבחור מקום לשבת באוטובוס מקומי
רבות שמעתי סיפורים ממטיילים לגבי השאלה - היכן הכי נוח לשבת. אנסה להסביר מעט על כך.
ראשית יש צורך להעמיס את התרמיל הגדול על גג האוטובוס, כך שרצוי להגיע לכאן בין הראשונים.
המקום הכי נוח (עם שפע של מקום לרגליים) הוא ממש בכניסה לאוטובוס (ליד המקום שבו יושב הילד
שאחראי על איסוף הכסף מהנוסעים).
היות והנפאלים הם עם מאוד נמוך, אין כמעט מרווח בין המושבים ועבורנו כישראלים זה מאוד לא נוח לשבת באף מושב חוץ מהמושב שבכניסה לאוטובוס.
יש אופציה לשבת מקדימה ליד הנהג, אך לפעמים גם שם עמוס כאשר מצופפים עוד ועוד נוסעים.

הטילטולית התחילה בנסיעה הקופצנית ולנו היה את התענוג לחוות חוויה אותנטית בלתי נשכחת.
לצלילי מוזיקה הודית + נפאלית מסורתית האוטובוס צלח כמעט כל מכשול אפשרי שנקלע לדרכו.
משום מה - יבגני ו- Vova קיבלו את המושבים הכי טובים באוטובוס וכל היתר נאלצנו להידחס פנימה ולסבול כהוגן בשל מצוקת חוסר המקום לרגלים (מי אמר שהמושבים ב- "אגד" נחשבים לצפופים ?)

Local boy on the way to Tatopani
לאחר זמן רב בטילטולית ואנו וסוף סוף בכפר המיוחל Tatopani (גובה 1190 מ').
היה תענוג לצאת מהצינוק ולמתוח את שרירי הרגלים שכמעט והכחילו בגלל חוסר באספקת חמצן.

עלינו מעט מעלה ואנו כבר בקומפלקס דירות של אחד מבתי המלון של הכפר הפופולרי.
בחרנו לעצמנו דירה מדוגמת בין מטע של עצי פרי הדר (תפוזים) וצמחייה עבותה כיסתה כל עבר.

Me in Tatopani
כמובן שלא נשארנו כאן הרבה ומיד החלפנו לבגדי ים וטסנו לרחוץ במעיינות החמים המפורסמים.
הכניסה למתחם ה- TatoPani עולה 60 ר' (אוקטובר 2012) וזה בהחלט שווה את זה !

Hot Springs in Tatopani
במקום ישנן 2 בריכות חמות בטמפ' שונות ובכיף אפשר להיכנס ישירות למים
(בניגוד למעיינות החמים שרחצנו בהם בכפר Chame ...).

ראינו כאן לא מעט ישראלים, או יותר נכון - 99.9% מהאנשים שראינו כאן דיברו עברית !

היה מאוד כיף לשכשך במעיינות החמים ולסירוגין לרחוץ גם במים קרירים שהגיעו מבחוץ.
לאחר זמן מה, עשינו מקלחת במקום (יש אופציה למקלחת חמימה ללא תשלום נוסף) וישר התקפלנו
בחזרה ל- G.H לקראת ארוחת הערב.

The Fantastic Four in Tatopani
פעם ראשונה שאני מוציא מהתרמיל את החומר שדוחה זבובי חול ואותו קניתי ב- NZ.
המקום כאן שורץ ביתושים, אך הם לא כאלו קטלניים לעומת זבובי החול האימתניים.

בשלב מסוים הפסיק החשמל ואנו צעדנו עם פנסי ראש לחדר האוכל והעברנו ארוחה לאור נרות.
המשתה של היום בערב כלל Chicken Sizzler עם ירקות מבושלים וצ'יפס (מנה טעימה מאוד).

נוכחנו לראות כי באופן מפתיע - כל הפורטרים נעלמו לפתע ואני שוחחתי מעט עם בעלי ה- G.H ודאגתי לקבל מהם שמיכות לכולנו.

בזמן שהחשמל חזר - יכולתי להטעין את הסוללות למצלמה בחדר האוכל של ה- G.H ועל הדרך להעביר שיחה עם הקב' הישראלית שדיי הצטמצמה היום וכללה את "קיפוד ודובה" ועוד 3 ישראלים נוספים.

סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה



מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)

Tasty Apple Crumble
Tasty Custard Apple Pie
Temple in Muktinath
Nice doggy in Muktinath
Pretty Bird
Narrow Street in Jomsom
Gas Carriage in Jomsom
Small Temple in Jomsom
Don't smoke inside the Jeep
Omer & Milka having fun

Finally we're in Tatopani

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה