גם היום השקמה מוקדמת ב- 5:45, אך אף אחד לא הניד עפעף ומצאנו את עצמנו ממשיכים לחרוף גם אחרי 6:00 בבוקר (כאשר ב- 6:30 כבר היינו אמורים להתייצב בסוכנות סוויסה לקראת הנסיעה לטרק).
התארגנו חיש מהר וטסנו עם התרמילים עלינו לעבר ההסעה.
שמנו לב כי הקדימו אותנו לא מעט ישראלים שכבר החלו להעמיס את הציוד שלהם על גג ה- Van.
החלטנו להשאיר את התיק הקטן של יבגני בחדר שמירת החפצים אצל סוכנות סוויסה (שירות ללא תשלום) ודחפנו פנימה את כל יתר הציוד והמסמכים שלא נזדקק להם במהלך הטרק.
פגשנו כאן בפעם הראשונה את הפורטר שלנו - בחור מקומי וחביב בשם Durga שהיה בן 22 ונראה נחבא אל הכלים ממבט ראשוני. העמסנו יחדיו את כל התרמילים לרכב והתכוננו ליציאה.
Our van before the ride
ההסעה יצאה לדרך ב- 7:15 ולידי התיישבה בחורה "ג'ינג'ית אמיתית" בשם לירון (רק חבל שהיא הגיעה לכאן עם חבר). יצא לנו לשוחח מעט לאורך הנסיעה ולא סתם טוענים כי לבעלות השיער האדמוני יש נוכחות בשטח וכי יש להן אופי מיוחד.
הנסיעה הייתה סופר אטית בשל העובדה כי כל ק"מ עצר אותנו שוטר תנועה מניאק ובדק רישיונות וכל מיני מסמכים אחרים. מידי פעם עצרנו גם לשירותים/קניות ונשנושים ולי זאת הייתה הזדמנות פז לצאת ולמתוח את שרירי הרגלים שנרדמו במעט מהצפיפות שברכב.
View toward Kathmandu valley
בשעה 10:30 לערך ה- Van הגיע למסעדה מקומית ואנו הזמנו את Durga שיצטרף אלינו לארוחת הבוקר המוקדמת שהוגשה במקום. כצפוי הוגש שם Dal Bhat משביע ויצא לנו להעביר שיחה מעניינת עם עומר ומילכה שגם כן
הצטרפו ל- Van בדרכם לאותו הטרק אותו גם אנו מתכננים לעשות.
Fruits & Veg on the way
לאחר כ- 8 שעות של נסיעה בדרכים ואנו כבר בעיירה הציורית, של תחילת הטרק,
הלא היא: Besisahar. הורדנו את התרמילים מגג הרכב והתחלנו להתארגן לקראת היציאה.
אני עשיתי סיבוב בכפר והצטיידתי בכמות נכבדה של בקבוקי מים מינרלים צוננים שיספיקו לנו עד לסוף היום (בין 2-3 ליטר לכ"א) ואח"כ גם קניתי שקיות של מנות חמות (בשם Chao-Chao) שהתברר בדיעבד כמשקל מיותר שאותו סחבנו עד לכפר Manang.
The first village - Besisahar
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם בקטע של חיסכון בזמן ובכסף, מומלץ להצטייד במנות חמות (10 ר' לשקית), להביא גם גזיה ולבשל ארוחת צהרים בשטח. בשל העובדה כי לוקח לכל מסעדה להכין א.צ בין שעה לשעה וחצי
(בממוצע) - האופציה הנ"ל מאוד חוסכת בזמן. כמובן שיש לכך גם חסרונות - משקל נוסף על הגב שצריך לסחוב (מנות חמות, סיר בישול, גזיה + בלון גז וכן מנה זו לא הכי משביעה לעומת מנה רצינית (או אפילו שתיים) שניתן לקנות במסעדות שבכל כפר במהלך הטרק. לשיקול דעתכם ...
טיפ שימושי מס' 2
באופן כללי, עדיף לטהר מים (טבליות הכלור ממש לא מורגשות במים ואין לי מושג על מה כל התלונות שקראתי מאנשים בבלוגים השונים שטענו כי הטעם בלתי נסבל ושחובה לקנות אבקת ZIP ... ?)
כמו כן כך חוסכים פסולת מיותרת של בקבוקי פלסטיק (שבחלק מהכפרים הפכה לזיהום של ממש).
יש גם את העניין הכלכלי - נכון לספטמבר 2012, מחיר הוגן של בקבוק 1 ל' של מים מינרלים הינו 20 רופי.
ככל שעולים בגובה - מחיר המים עולה בצורה דרסטית עד שמוצאים בקבוק בודד ביותר מ- 200 ר' !
תו"כ ההתארגנות ראיתי כי קב' הישראלים שנסעה עמנו ב- Van החליטה להישאר כאן ולחכות לאוטובוס שייקח אותם לכפר הבא ב- Bhulbhule.
אותנו זה ממש לא בא בחשבון וממש לא רצינו לוותר על הצעידה הנינוחה, למרות שהיא עוברת על דרך ג'יפים וכך חלק מהחוויה נהרסת (לדברי מס' אנשים שכבר טיילו כאן).
Our pack ready to go
בשעה טובה יצאנו לדרך ב- 14:15 מהכפר Besisahar בדרך לכפר הראשון שלנו להיום - Khudi.
לפי התחזית, קטע זה (באורך 7 ק"מ) היה אמור לקחת כשעתיים, אך אנו מעט התעכבנו והגענו "באיחור".
לא נורא, זאת רק ההתחלה ותמיד יש מקצה שיפורים ...
Crossing the first wooden bridge
עשינו לא מעט עצירות על הדרך ומאוד התפעלנו מהזרימה העצומה של נהר ה- Marsyangdi-Nadi.
מידי פעם חצינו גשרי עץ רעועים (אני לא אשכח שהגשר הראשון שנבנה מקני סוף היה הכי רעוע בכל הטרק וגרם ללא מעט דפיקות לב בזמן החצייה שלו).
Me on the track
ההרגשה כאילו לא עזבתי את NZ כאשר נכנסנו לתוך הבוש הנפאלי, חצינו לא מעט גשרי מיתר (Swing) וראינו מס' מקומיים חייכנים שקידמו את פנינו לשלום.
מהכפר הציורי Khudi המשכנו לנק' הסיום בכפר Bhulbhule. קטע זה באורך של 2 ק"מ היה אמור לקחת כשעה, אך לשם שינוי הפכנו את הקערה על פיה וסיימנו כעבור 45 דק' בלבד.
בכניסה לכפר (לפני החצייה של גשרי המיתרים), יש עמדת ביקורת ושם חובה להחתים את הפרמיט.
(החתימה הראשונה התבצעה בכפר הראשוני ב- Besisahar ומזל ש- Durga היה שם בכדי לקחת את הפרמיטים שלנו והחתים אותם בעצמו).
Local Nepali Bush
קרה הגורל ופגשנו כאן צמד אמריקאים מאוד חביב (ריטה וג'רמי) והעברנו עימם שיחת היכרות מאוד זורמת.
בדיעבד אני מאוד שמח שיצא לנו לפגוש אותם כאן כי המשכנו לטייל עימם במשך רוב הטרק והיו עימם אינסוף חוויות מדהימות שאותם אני אשמור לפרקים הבאים ...
חצינו את נהר ה- Marsyangdi Nadi ע"ג Swing Bridge עצום מימדים וכבר אנו ברחובות הכפר הציורי.
ידידנו Durga לקח אותנו למלון בשם "Manang Lodge" ואני חייב לציין שכל בחירותיו לאורך כל הטרק היו ממש טובות (גם מקומות שווים, נקיים, נטולי ישראלים והאוכל שם פשוט תענוג).
Swing bridge to Bhulbhule
סיכמנו על "הדיל הישראלי" שכלל לינה בחינם תמורת ארוחת ערב + בוקר ב- G.H הרלוונטי וכל הצדדים יצאו מרוצים.
הזמנו מיד ארוחת ערב ואני לקחתי Chicken Momo (שלמעשה היה בצק ממולא בבשר ומאוד הזכיר את הצ'או צו שאבא היה מכין בקייטרינג שהיה לו בעבר).
עשיתי מקלחת קרה רצח ולאחר מכן כולנו התקבצנו מסביב לשולחן ושתינו תה לוהט ומתקתק.
תו"כ הארוחה שוחחתי מעט עם ריטה וג'רמי ונוכחתי לשמוע כי זהו הטיול השני שלהם כאן בנפאל (בפעם הקודמת שניהם היו כאן וטיולו כ"א בגפו).
ארוחת הערב אמורה הייתה להגיע תוך כשעה, אך בפועל חיכינו למעלה משעתיים וכמעט אכלנו את מפת השולחן עד שהגיע האוכל. ככה זה כשאין תנור גז והכל מבשלים על מדורה (לוקח זמן להדליק מדורה ... ).
Our room in Bhulbhule
המנה שהזמנתי הייתה פשוט בדיחה וממש לא מילאה אותי.
לפחות הזמנו קינוחים ואלו היו ממש טובים ומשביעים (Apple Fritter, Sinkers Roll, Twix Roll).
טיפ שימושי מס' 3
בשל הרצון לחסוך זמן בבוקר שלמחרת, מומלץ להזמין עוד בערב את הארוחה למחר בבוקר ולציין את שעת ההגשה. לנו רוב הזמן היה נוח לקום ב- 6:00 בבוקר, לאכול ב- 6:30 ולהתחיל את היום ב- 7:00.
סה"כ היה יום מאוד נינוח בטרק, אך שמנו לב לעובדה דיי מדאיגה - גם הפורטר שלנו וגם הפורטר של עומר ומילכה לא סוחבים עליהם מים וכי הם שותים מים מנהרות (או מבתים של מקומיים תו"כ ההפסקות).
קצת לא נעים, אבל כנראה זה בגלל הרצון של לחסוך משקל מיותר על גבם (בנוסף לתרמילים).
החלטה דיי טובה אחרי הכל כאשר לקחנו עמנו פורטר כי היו לא מעט פניות וכפרים שבהם נדרש היה ידע מקדים לגבי הכיוון הכללי ו- Durga בנוסף להיותו סוחב ציוד, גם היה מורה דרך והכיר טוב את מסלול האנאפורנה.
טיפ שימושי מס' 4 מאוד מומלץ להביא חבל כביסה לטרק. לי היו לא מעט התלבטויות האם להביא ולבסוף וויתרתי, אך מהרי הביא עמו בכ"ז חוט כביסה ארוך ששימש את כ"א מאיתנו.
Pictures in our rooms
קצת לא נעים, אך השמיכות שקיבלנו כאן היו דיי מעופשות וגם החדר היה מלא בברחשים מעצבנים.
ירדתי למטה ומילאתי בקבוק מים בברז המקומי (בקבוק מים עלה כאן 45 ר') ושמתי לב כי המקומיים עוטפים את פיית הברז עם שקית בד שמסננת מעט את הלכלוך.
אותי זה לא הכי ריגש ובכ"ז דחפתי כדור כלור לטיהור המים (אף פעם לא יזיק).
הסבר קצר על טיהור מים
בגדול מאוד מומלץ לטהר את המים כאן בנפאל ולא לשתות אותם ישירות מהברזייה או מהנהר.
המינון המומלץ הנו: על כל 1 ל' מים, לשים טבליית טיהור אחת. לא לדאוג, טעם המים לא כזה נורא כפי שהרבה אנשים ינסו להפחיד אתכם.
לאחר סידורים אחרונים וצחצוח שיניים (עם מים מטוהרים כמובן), התקפלתי לישון לקראת יום עמוס שמחכה לנו מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה